חוכמת הקבלה כוללת בתוכה את כל המציאות. כמו שכותב האר"י,"דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות."(עץ חיים). המקובלים רוצים להסביר לנו את ההנהגה העליונה, איך היא התפתחה ואיך היא מפתחת אותנו. המקובלים כותבים את השגותיהם מתוך הכרה מלאה במושג שעליו הם מדברים וכותבים. המקובלים פועלים וכותבים מתוך שמירה על החוקים העליונים, כמו שכתוב "כל מה שלא נשיג, לא נגדירהו בשם".
התפתחות הרצון על ידי האור
מקובלים כותבים שהאור העליון ברא רצון/כלי. הם מסבירים שהסיבה לכך נובעת מרצון הבורא להטיב.
בצורה פשוטה הם מסבירים שכל המטרה של הבריאה היא להטיב נבראיו,משום שהבורא הוא הטוב המוחלט,המשפיע, הוא חייב לברוא רצון, שיקבל את הטבתו. אותו רצון שנברא מקבל את התענוג/האור ומתחיל להרגיש חיסרון נוסף, חיסרון להיות במעמד של הנותן להיות משפיע. ישנה דוגמה אצל מקובלים, ששני חברים נפגשו לאחר שנים רבות, אחד עשיר בעל נכסים רבים ואחד עני. העשיר מזמין את העני לביתו, ומתייחס אליו כמו אח, נותן לו חדר גדול עם משרתים, לבושי כבוד, מאכיל ומשקה אותו בכל טוב ובכל יום מרבה מתנותיו על היום הקודם. לבסוף שואל העשיר את חברו, 'האם נתמלא כל משאלותיך?'. חברו עונה לו: 'עדיין לא נתמלאו כל מבוקשי, כי הייתי רוצה שכל המתנות והרכוש הזה, היה מגיע לי על ידי עסקי עצמי ולא להיות מקבל מתנה בחסד. ענה העשיר, 'אם כן, לא יברא עוד איש, שיכול למלאות משאלותיך'.
התפתחות הרצון זה יסוד הבריאה. הכל משתלשל ונובע, מתוך ההתפתחות הזו והכח שמפתח זה אותו אור עליון שמטרתו להביא את הבריאה להשגת הטוב והמטיב. לפי המשל שהזכרנו, ההטבה השלמה זה להפוך להיות הנותן, המשפיע, וזו ההטבה העליונה שהמקובלים מספרים וכותבים עליה.
ואהבת לרעך כמוך
אהבת הזולת היא הפתרון עבורנו, נקודת המוצא שבעזרתה אנחנו יכולים להפוך ממקבלים למשפעים כמו העשיר במשל. לכן, רבי עקיבא אמר ש'ואהבת לרעך כמוך' זהו כלל גדול בתורה. על ידי כך שאנחנו האגואסטים נצליח להגיע לתיקון (על ידי האור כמובן) ולהגיע לאהבת הזולת אנחנו הופכים להיות משפיעים כמו האור ועל ידי כך ממשים את המטרה להיטיב לנבראיו. בכך אנחנו מגיעים למילוי אין סופי, אושר ונצחיות כמו האור העליון.