האישה כשפחה או כגברת בתקופת הקורונה?

תקופת הקורונה משבשת לנו את הסדר. משבשת את הסדר החיצוני בעולם ואת הסדר הפנימי בבית, במשפחה ובתוכנו. הסדרים והחוקים הביתיים שהיו נהוגים לפני הקורונה התהפכו בחלק גדול מהמשפחות. הבית שהיה בעבר הרחוק מונהג על ידי הגבר והאישה, כנמצאת במדרגה נמוכה ממנו, דרך תהליכים כמו המהפכה הפמיניסטית, קידום מעמד האישה, שוויון מגדרי ועוד ,הגיעה האישה למצב קרוב לשוויון (יש שיגידו לא קרוב מספיק).

האישה, שאולי הייתה כשפחה בעבר, בתקופה המודרנית קיבלה העצמה, כוח ומעמד לא של שפחה אלא של גברתה. הדברים נכונים לתקופה שלפני הקורונה. ומה כיום? 

האישה כשפחה או כגברתה בתקופת הקורונה

נקדים ונאמר שהאישה תמיד מילאה הרבה תפקידים במשפחה, גם כשפחה וגם כגברתה, והאחריות המוטלת על כתפיה גם מבחינת החברה וגם מבחינתה האישית היא גדולה. כיום, בתקופת הקורונה, ברוב המשפחות העבודה נעשית מהבית, והאישה, שאולי עבדה והייתה במעמד מסוים, נאלצת להישאר בבית ובחלק גדול מהמקרים צריכה להמשיך ולתפקד בכל התפקידים ביתר שאת. 

העומס על האישה נעשה גדול יותר. מצד אחד האישה נאלצת לתפקד כאשת קריירה מצד שני הבית דורש הרבה יותר: הסעדה, הלבשה, עזרה בלימודים, הווי ובידור, וגם להיות גורם מקשר ומגשר בבית. הלחץ גובר, עומס התפקידים יכול להביא למצבי רוח ולקשיים משום שאנחנו מגיעות (ומגיעים) להתנגשות בין ערכים. ערכים כמו 'מה יותר חשוב'. האם יותר חשוב לתפקד בבית או יותר נכון לתפקד בעבודה בחוץ, הגבולות מטשטשים בין העבודה לבית ומאלצים אותנו להגיע למקומות שאולי לא היינו בהם עד היום. איכות העבודה יורדת, הספק העבודה יורד והרבה נשים נמצאות בסכנת פיטורים ממקום העבודה עקב המצב.

רגשות אשם תמיד ליוו אותנו כשהתרחקנו מהמשפחה ולא דאגנו להיות ביניהם, להשפיע ולדאוג עבורם. כיום יש לנו הזדמנות לשנות, לשלב בין קריירה אבל לא לשכוח את הדברים החשובים באמת, את הדברים שקצת שכחנו.